הגדלת חזה

הגדלת שדיים, הגדלת חזה

ניתוח הגדלת חזה הינו הפופולרי ביותר מבין כל הניתוחים האסתטיים.

מטרת הניתוח היא להגדיל שדיים קטנים או למלא שדיים שהתרוקנו.

בניתוחי הגדלות חזה, השדיים מוגדלים על ידי הכנסת שתל סיליקון לכיס שנוצר מתחת לשד, דרך חתך מתחת לקפל השד.

ניתוחי הגדלות שדיים, אותם אני מבצע, נעשים בהרדמה כללית, ונמשכים כשעה עד שעה וחצי.

היות והשדיים מסיימים את התפתחותם רק לאחר הבגרות המינית, הניתוח אינו מומלץ לפני גיל 17-18.

במידה וטרם סיימת את לידותיך המתוכננות עליך לקחת בחשבון, כי, תוצאות הניתוח ישתנו עקב כניסה להיריון נוסף. לכן, אמליץ לך לדחות את ניתוח הגדלת החזה, במידה ואת מתכננת להיכנס להיריון בטווח השנה הקרובה.

בנוסף, כל שינוי במשקל מעל 5 ק"ג עלול לשנות את צורת השדיים אחר הניתוח.

בייעוץ לפני ניתוחי הגדלות שדיים תישאלי לגבי מחלות שדיים, סרטן שד או סרטן שחלות במשפחתך. כמו-כן, תבוצע בדיקת שדיים.

בדיקת ממוגרפיה עדכנית ותקינה תידרש מגיל 40 ומעלה. במידה וקיים רקע רפואי מתאים או בדיקה מחשידה – עליך להיבדק בידי כירורג שד טרם הניתוח.

השיטה המתאימה ביותר לכל אחד מניתוחי הגדלות השדיים נקבעת לפי מידות השד, צורתו וצורת בית החזה, ומותאמת, ככל שניתן, לציפיות האשה.

מיקום החתך המועדף עלי בניתוח הגדלת חזה הינו מתחת לקפל כל שד. אורכו כ- 4-5 ס"מ והוא מוסווה היטב במיקום זה.

חתך סביב העטרה עלול ליצור הצטלקות לא יפה, ונוטה יותר לזיהומים, ואילו חתך בבית השחי נראה תמיד לעין מבעד לרצועות גופיה או בגד ים.

כמו כן, ההגדלה בשיטה מורכבת מאד טכנית, דבר לא מוצדק עבור ניתוח פשוט זה.

שיטות הגדלות חזה נפוצות:
1.מעל שריר החזה הגדול: מתאים לנשים עם רקמת שד מספיק עבה, או בעלות שדיים מעט נפולים אך מלאים, המצויים מתחת לקו השריר.

2.מתחת לשריר החזה הגדול: מתאים לנשים עם רקמת שד דקה, שדיים קטנים ולא נפולים, המצויים בקו השריר.

3. מישור משולב (חלק עליון – מתחת לשריר, חלק תחתון – מעל לשריר): מתאים לנשים עם רקמת שד דקה, שדיים מעט נפולים, המצויים בקו השריר או מעט מתחתיו.

שיטה זו מסווה א ת השתל בחלקו העליון של השד ודואגת למילוי השד בחלקו התחתון.

כמו כן, ניתן לשלב בטכניקה זו הרמה פנימית של ריקמת השד ללא צורך בהרמה חיצונית המלווה בצלקות רבות. הרמה פנימית מיועדת למקרים גבוליים של צניחת השדיים.

השתלים שנועדו להגדלת שדיים הינם שתלי סיליקון. שתלי מי מלח אינם בשימוש למטרה זו אלא לשחזור שדיים.
שתלי הסיליקון,הקיימים כיום, מורכבים ממעטפת מחוספסת רבת שכבות של סיליקון, וסיליקון לא נוזלי ברמת צמיגות בינונית עד גבוהה.

צמיגות זו מונעת מהסיליקון לדלוף, גם אם השתל נקרע.
קיימים שני סוגי שתלים עיקריים: שתל כיפתי, ברמות גובה שונות (נמוך-בינוני-גבוה), המצוי ברוב הגדלות השדיים, ושתל אנטומי (דמוי אגס), באורכים שונים.

נפח השתלים עולה בקפיצות של 20-30 סמ"ק (לדוגמה: 250, 275, 300 סמ"ק).

התאמת השתל לשד מבוצעת בחדר ניתוח, בעזרת שימוש בדגימות שתלים, ("סייזר").

לאחר הכנסת שתלי הסיליקון המתאימים, ייסגר חתך הניתוח בתפרים נספגים, אותם אין צורך להוציא.

את הפלסטרים מעליהם אין ל הסיר. הם ינשרו מעצמם לאחר מספר שבועות.

בחירת סוג השתל להגדלה תלויה שוב במבנה השד, צורתו וצורת בית החזה ורצון האשה. במידה ומידות השתל נמצאו מתאימות, יוכנסו שתלים זהים לכל אחד מכיסי השדיים.


כיום, כל חברת שתלים נותנת תעודת אחריות לשתלי הסיליקון.

שתלי הסיליקון המודרניים מסוגלים להחזיק שנים רבות ללא בעיות. אם בכל זאת, שתל סיליקון נפגם באופן כלשהוא, לאחר הניתוח, החברה תדאג לשתל חלופי .

לאחר הניתוח רצוי להיות במעקב מידי שנה עד שנתיים.

גודל השתל יוגבל לפי אלסטיות רקמת השריר והשד, ממדי בית החזה, וגודל הכיס שנוצר. למשל, לבעלות בית חזה צר לא יהיה ניתן להכניס שתל גדול. פשוט, אין נפח מספיק לכך.

עם סיום הניתוח, עליך ללבוש חזיית ספורט לחודש. החזיה המועדפת נסגרת מלפנים, ללא ברזלים.

תפקידה של החזיה הינה קיבוע השדיים, במהלך תקופת ההחלמה מהניתוח, בכדי לאפשר לשתלים ליצור מעטפת סביבם, במיקום הנכון.

משך ההחלמה הראשונית הינו שבועיים בממוצע. במהלך תקופה זו קיימים כאבים (בפרט בהגדלה מאחורי השריר), שטפי דם עוריים, בצקות ונפיחויות, בליטת הפטמות ואף שינויי תחושה בשד ובפטמה.

כל התסמינים הללו חולפים במהלך השבועות לאחר מכן.

מומלץ להימנע ממאמצים לשבוע-שבועיים, ולא לשכב על הבטן לפחות לחודש.

הגדלת שדיים איננה מפריעה להנקה או לכל פעילות גופנית שהיא.

עליך לזכור, כי צורת השדיים הסופית תראה לאחר מספר חודשים. רקמת השד מצויה בתהליכי ריפוי ובניה מתמשכים. התייצבותם אורכת זמן רב.

בבדיקת שדיים על ידי כירורג ובממוגרפיה, עליך לציין כי עברת הגדלת שדיים. היות, והגדלת חזה יכולה למסך על חלק מרקמת השד בבדיקות הדמיה.

סיבוכי ניתוח הגדלת שדיים הינם נדירים. הם כוללים: דימום המחייב ניקוז בחדר ניתוח, זיהום, קפלי שתל בקוטב עליון, התקשות קופסית השתל, צלקות מעובות ו/או רחבות, סיבוב השתל סביב עצמו ופתיחת שולי חתך הניתוח.

סגירת תפריט