הרמת חזה

הרמת חזה, הרמת שדיים

ניתוח הרמת חזה נועד לשפר אסתטית שדיים נפולים, כתוצאה ממבנה, הנקות ממושכות או ירידה דראסטית במשקל.

במהלך ניתוח הרמת שדיים, אנו מסירים את עודפי העור, תוך הרמה וארגון מחדש של רקמת השד, העטרה והפטמה.

חסר בנפח שד יתוקן על ידי הכנסת שתל סיליקון.

ניתוח הרמת חזה מבוצע בהרדמה כללית, ונמשך כשלוש שעות. ניתוח זה מחייב, בד"כ השגחה ללילה.

גורמי סיכון עיקריים לניתוח הרמת שדיים הינם נטיה לדמם מוגבר (עקב נטילת מדללי דם: אספירין, ויטמינים או תרופות הומיאופתיות למשל), לחץ דם גבוה, עישון ועודף משקל. יש להפסיק לעשן ו/או להפסיק לקחת מדללי דם לפחות שבועיים טרם הניתוח.

היות והשדיים מסיי מים את התפתחותם רק לאחר הבגרות המינית, הניתוח אינו מומלץ לפני גיל 17-18.

במידה וטרם סיימת את לידותיך המתוכננות, עליך לקחת בחשבון כי תוצאות הניתוח ישתנו עקב כניסה להיריון נוסף. לכן, אמליץ לך לדחות את הניתוח במידה ואת מתכננת להיכנס להיריון בטווח השנה הקרובה.

כמו כן, כל שינוי במשקל מעל 5 ק"ג עלול לשנות את צורת השדיים אחר הניתוח.

בייעוץ ניתוח הרמת חזה תישאלי לגבי מחלות שדיים, סרטן שד או סרטן שחלות במשפחתך.

בדיקת ממוגרפיה עדכנית ותקינה תידרש מגיל 40 ומעלה.

במידה וקיים רקע רפואי מתאים או בדיקה מחשידה – עליך להיבדק בידי כירורג שד טרם הניתוח.

כללית, כל הרמת שדיים מחייבת יצירת צלקות סביב כל העטרה, בקו אנכי ממנה ועד לקפל התת-שדי.

אני מבצע ניתוח הרמת חזה בשיטת הצלקת המינימלית. שיטה חדשנית זו מבטלת את הצורך בצלקת לאורך קפל השד (צורת "T" הפוך, תמונה תחתונה משמאל).

בשיטה זו, לאחר ניתוח הרמת שדיים, תוכלי ללבוש בגד ים בשני חלקים או ללבוש מחשוף, מבלי לחשוש שמא צלקות הניתוח בקפל השד יהיו גלויות.

טרם ניתוח הרמת החזה, אשרטט על כל שד את שטח רקמת השד והעור להסרה ואת מיקום העטרה העתידי.

היות ותמיד קיימת אסימטריה בין שני השדיים, אנסה להגיע לסימטריה טובה יותר על ידי התאמת השרטוט לגודל כל שד.

בניתוח הרמת שדיים, אני מסיר עור לפי השרטוט המקורי על כל שד.

במידה ותוכננה הכנסת שתל סיליקון, הוא יוחדר דרך חתך קטן ברקמת השד.

השתל ממוקם, בדרך כלל, מעל שריר החזה הגדול.

לאחר מכן מבוצעת הזזת העטרות עם הפטמות למקומן החדש, תוך הקפדה על סימטריה בין שני השדיים (חץ לבן עליון בציור מימין). סגירת חת כי הניתוח (חיצים לבנים תחתונים) מבוצעת בתפרים הנספגים תוך כשבועיים.

השתלים שנועדו לניתוח הרמת שדיים הינם שתלי סיליקון.

שתלי מי מלח אינם בשימוש למטרה זו אלא לשחזור שדיים.

שתלי הסיליקון הקיימים, כיום, מורכבים ממעטפת מחוספסת, רבת שכבות, של סיליקון, וסיליקון לא נוזלי ברמת צמיגות בינונית עד גבוהה.

צמיגות זו אינה מאפשרת לסיליקון לדלוף, גם אם השתל נקרע.

קיימים שני סוגי שתלים עיקריים: שתל כיפתי, ברמות גובה שונות (נמוך-בינוני-גבוה), המצוי ברוב הגדלות השדיים, ושתל אנטומי (דמוי אגס), באורכים שונים. נפח השתלים עולה בקפיצות של 20-30 סמ"ק (לדוגמה: 250, 275, 300 סמ"ק).

התאמת השתל לשד מבוצעת בחדר ניתוח, ע"י הכנסת דוגמיות שתלים, ("סייזר").

בחירת סוג השתל להגדלה תלויה שוב במבנה השד, צורתו וצורת בית החזה ורצון האשה.

במידה ומידות השתל נמצאו מתאימות, יוכנסו שתלים זהים לכל אחד מכיסי השדיים.

כיום, כל חברת שתלים נותנת תעודת אחריות לשתלי הסיליקון.

שתלי הסיליקון המודרניים מסוגלים להחזיק שנים רבות ללא בעיות. אם בכל זאת, שתל סיליקון נפגם באופן כלשהוא, לאחר הניתוח, החברה תדאג לשתל חלופי .

נפח השתל יוגבל לפי אלסטיות רקמת השריר והשד, ממדי בית החזה, וגודל הכיס שנוצר. למשל, לבעלות בית חזה צר לא יהיה ניתן להכניס שתל גדול: אין שטח מספיק לכך.

לאחר סיום ניתוח הרמת חזה, עליך ללבוש חזיית ספורט למשך חודש.

החזיה המועדפת נסגרת מלפנים, ללא ברזלים, עדיף בצבע שחור. המידות יינתנו לך לאחר בדיקת השדיים.

מטרת החזיה הינה קיבוע השדיים , במהלך תקופת ההחלמה מהניתוח, בכדי לאפשר לצלקות להחלים ללא מתח.

הצבע השחור נועד לטשטש הפרשות אפשריות מחתכי הניתוח.

משך ההחלמה הראשונית מניתוח הרמת שדיים הינו שבועיים בממוצע. במהלך תקופה זו , קיימים כאבים, שטפי דם עוריים, בצקות, נפיחויות ושינויי תחושה בשד ובפטמה.

כשבועיים לאחר הניתוח, תיתכן פעירה מסויימת של תחתית חתך הניתוח. פעירה זו אינה משמעותית בדרך כלל, וחולפת עם טיפול מקומי. מומלץ להימנע ממאמצים לשבוע-שבועיים, ולא לשכב על הבטן לפחות לחודש. ריפוי מלא של חתכי הניתוח יכול לקחת מספר שבועות. הרמת שדיים לא אמורה לפגוע ביכולת להניק.

עליך לזכור, כי צורת השדיים הסופית תראה לאחר מספר חודשים. רקמת השד מצויה בתהליכי ריפוי ובניה מתמשכים. התייצבותם אורכת זמן רב.

סיבוכי ניתוח הרמת חזה נדירים. הם כוללים: דימום המחייב ניקוז בחדר ניתוח, זיהום, קפלי שתל בקוטב עליון, התקשות קופסית השתל, צלקות מעובות ו/או רחבות, ו"דחיית" השתל עקב זיהום ודלקת בכיס השתל.

סגירת תפריט