ניתוח גינקומסטיה

ניתוח גינקומסטיה, תיקון שדיים בגבר

אמנם גם לגברים יש שדיים, אך אלה אמורים להיות שטוחים לחלוטין ולאפשר לשריר החזה הגדול להתבלט היטב. רקמת שד עודפת לגבר (גינקומסטיה) יוצרת מבוכה חברתית: בעלי גינקומסטיה נמנעים מחשיפת החזה, הולכים עם חולצות רפויות לטשטוש קווי השדיים, ובטחונם העצמי יורד.

קיימים גורמים ידועים רבים היכולים ליצור גינקומסטיה: השמנת יתר, תרופות, סמים, בעיות הורמונליות, תורשה משפחתית ועוד. מאידך, דוקא ברוב המקרים לא נמצא גורם ברור לבעיה.

למצב גינקומסטיה קיימות מספר דרגות חומרה המציינות את כמות רקמת השד ועודפי העור בגבר: ממצב פשוט ונפוץ, בו יש מעט רקמה ואין כלל עודפי עור, ועד למצב נדיר יותר של שדיים של ממש, צנוחים ובעלי מראה נשי. לכל דרגה טכניקת ניתוח גינקומסטיה משלה. התוצאות של הדרגות הפשוטות יותר מצויינות, של המורכבות יותר – טובות. הניתוחים נערכים בהרדמה כללית, משכם נע בין שעה ושעה וחצי. דרך כלל אינם מחייבים השגחה ללילה.

גורמי סיכון עיקריים עבור תיקון שדיים בגבר הינם נטיה לדמם מוגבר (עקב נטילת מדללי דם: אספירין, ויטמינים או תרופות הומיאופתיות למשל), לחץ דם גבוה, עישון ועודף משקל. יש להפסיק לעשן ו/או להפסיק לקחת מדללי דם לפחות שבועיים טרם הניתוח. כמו-כן יש לאזן היטב את לחץ הדם טרם הניתוח. הניתוח לא יבוצע לבעלי משקל עודף ניכר: במצב זה הסיכון עולה מאד לבעיות נשימתיות אחר הניתוח, קרישי דם בוורידי הרגליים, פתיחת חתכי ניתוח, זיהומים וריפוי איטי מאד. יש לרדת טרם הניתוח למשקל רצוי ולהיות יציב עליו לפחות לשלושה חודשים.

היות והשדיים מסיימים להתפתח לאחר סיום ההתבגרות, ניתוח גינקומסטיה מתאים לכל בעל עודפי רקמת שד ושומן וללא עודף משקל מסוכן, מגיל 18. כל שינוי במשקל מעל 5 ק"ג יוכל לשנות את צורת השדיים אחר

בייעוץ תיקון שדיים בגבר אבדוק את משקלך מול גובהך והיחס ביניהם, בכדי לוודא כי אינך במשקל יתר מסוכן לניתוח. כמו-כן אבדוק את צורת השדיים, עודפי עור ושומן קיימים ומיקומם. במידה ולא עברת בירור מקיף לגורמי גינקומסטיה אפנה אותך לבירור שכזה: באם קיים גורם גינקומסטיה והוא לא יטופל, הרי שהמצב יכול לחזור לקדמותו גם לאחר תיקון השדיים.

טרם הניתוח אסמן את עודפי רקמת השד והעור בעמידה. דרגת הגינקומסטיה תכתיב לי את שיטת הניתוח המועדפת.

1. רקמת שד לא מרובה, שדיים ללא עודפי עור: מרבית בעלי הגינקמסטיה הינם בדרגה זו פחות-או-יותר. התיקון שלה פשוט ועם תוצאות מצויינות.

השיטה המועדפת עלי היא שאיבת תכולת כל שד (ציור מימין). יתרונה הוא בהעדר צלקות בקרבת השדיים והיות כל צלקת קטנה ביותר (מספר מ"מ בלבד). שיטה זו מונעת עיוות צורת השד עקב הוצאת יתר של רקמה, עם פחות דימומים ואינה מחייבת הותרת נקזים. לרוב, במקרים אלה, העור בגברים הינו אלסטי ובעל יכולת התכווצות טובה, ויגיב היטב לשאיבת תכולת השד.

טרם ניתוח גינקומסטיה מבוצע ניפוח אתרי השאיבה בתמיסה המורכבת ממי מלח סטריליים, בשילוב חומרים לאלחוש מקומי וכיווץ כלי דם. תמיסה זו אחראית על הכנת הרקמה לשאיבה והפחתת הנטיה לדימום בה. הניפוח מתבצע על ידי צינורית דקה, דרך חתכים באורך מספר מילימטרים בכל אתר ואתר. לאחר מכן נשאב השומן עם הנוזל דרך אותם חתכים על ידי צינורית מתכת דקה נוספת בדיוק כצינורית לשאיבת שומן (ציור מימין). חתכי הניתוח נסגרים, לפי צורך, בתפר נספג בודד, הנושר אחר כשבועיים.

במידה ונותרת רקמת שד נוקשה שאינה ניתנת לשאיבה, ניתן להוציא אותה דרך אותו חתך צדדי או דרך חתך בצורת חצי סהר בחלק פטמה תחתון. גם בצורה זו קיימת שליטה טובה יותר על הוצאת הרקמה ומניעת דימומים.

2. רקמת שד מרובה, שדיים עם עודפי עור: (ציור משמאל) צורה נפוצה בקרב גברים שירדו במהירות במשקל: עור השד לא אלסטי ולא הצליח להתכווץ. כאן, התיקון מחייב הסרת עודפי עור עם רקמת שד. אני משתמש בשיטתו של המנתח הפלסטי האמריקני ד"ר הורביץ

גם במקרה זה תבוצע בתחילה ש איבת תכולת כל שד. לאחר מכן יוסרו עודפי העור והשד לפי שרטוט (מעין "בומרנג הפוך"). הפטמה תנוייד למקומה החדש כלפי מעלה (חץ לבן) ואילו צלקת הניתוח תמוקם בתחתית כל שד, על קו הקפל התת-שדי. לקראת סיום הניתוח מוחדר נקז בקוטר 4 מ"מ אל חלל הניתוח לכל שד לניקוז הפרשות ומניעת בצקת. בדרך כלל אני מוציא אותם כיום לאחר הניתוח.

עם סיום ניתוח גינקומסטיה עליך ללבוש מחוך מיוחד לשבועיים ולא להסירו גם במקלחת (ציור מימין). ניתן לייבשו במייבש שיער לאחר מקלחת. מחוך זה נועד למניעת הצטברות נוזלים באתרי השאיבה, בהם יש רקמות גוף פצועות אחר הפעולה. הצטברות כזו עלולה לעוות את ריפוי הרקמה ולגרור סרומה למשך זמן ארוך. רק לחץ מתמשך ולפחות של שבועיים יכול למנוע תופעות אלה.

במהלך תקופת ההחלמה אחר תיקון שדיים בגבר קיימים כאבים, שטפי דם עוריים, בצקות, נפיחויות ושינויי תחושה בעור השדיים ובפטמות. מומלץ להימנע ממאמצים לשבוע-שבועיים, ולא לשכב על הבטן לפחות לחודש.

עליך לזכור, כי צורת השדיים הסופית תראה לאחר מספר חודשים: רקמת השד מצויה בתהליכי ריפוי ובניה מתמשכים. התייצבותם אורכת זמן רב.

סיבוכי הניתוח נדירים. הם כוללים: דימום המחייב ניקוז בחדר ניתוח, סרומה, צלקות מעובות ו/או רחבות, ריפוי איטי וזיהום. כמו-כן תיתכן רקמת שד שאריתית שתצריך ניתוח חוזר.

סגירת תפריט