עיבוי שפתיים

עיבוי שפתיים היא השיטה הפופולרית ביותר ליצירת שפתיים מלאות וחושניות יותר. תוצאותיה טובות מכל תכשיר קוסמטי או ליפסטיק הקיימים בשוק.

יתרונה של שיטת מילוי שפתיים נעוץ בפשטותה ובאפקט שלה: הזרקת חומר דרך מחט דקה, התאוששות מיידית, תופעות לוואי קצרות טווח, אחוז סיבוכים נמוך וגם עיצוב שפתיים טוב מאד, כמעט לכל צורת שפתיים.

עיבוי שפתיים מתבצע במסגרת טיפולי מרפאה. ניתן לבצעו ללא הרדמה או תחת הרדמה מקומית של ממש.

גורמי סיכון עיקריים למילוי שפתיים הינם נטיה לדמם מוגבר (עקב נטילת מדללי דם: אספירין, ויטמינים או תרופות הומיאופתיות למשל), וארועי פצעי חום (הרפס).

יש להפסיק לקחת מדללי דם לפחות שבוע טרם הטיפול. כמו-כן, יש לקבל טיפול מונע נגד הרפס במשחה או בכדורים שלושה ימים לפני ושלושה ימים לאחר עיבוי השפתיים. צורת הטיפול המונע נובעת משכיחות ארועי ההרפס וחומרתם.

עיבוי שפתיים מתאים לכל בעל/ת שפתיים יחסית דקות. היות והשפתיים, כמו יתרת הפנים מסיימות את התפתחותן לאחר גיל ההתבגרות, מילוי שפתיים אינו מומלץ לפני גיל 17-18.

בייעוץ אבדוק את צורת השפתיים והפנים, כולל לסתות ושיניים, ואשים לב לסימטריה. כמו-כן, אבקש לברר לגבי בעיות בלסתות ובשיניים. כל בעיה בשלד או בשיניים תשפיע ישירות על עיצוב שפתיים: לסת רחבה ומרובעת, חניכיים נסוגים (עקב ספיגת עצם) או שיניים תותבות יכולים ליצור רושם לשפתיים צרות גם לאחר עיבוי

פרופורציות השפתיים מוכרות היטב מעולם האומנות: אורכן הינו כשליש מרוחב הפנים. השפה העליונה אמורה להיות לפחות שליש מהרוחב הכולל של שתי השפתיים. כל שפה אמורה להיות בצורת חצי סהר ולא קשתית מדי, עם חשיפה קלה של השיניים החותכות העליונות תוך פיסוק השפתיים.

קיימים שני סוגי חומרים עבור עיבוי שפתיים: חומרי מילוי נספגים ולא נספגים.

מבין חומרי המילוי הלא-נספגים, השכיח ביותר הינו סיליקון רפואי.

סיליקון רפואי הינו סיליקון נוזלי, שעבר תהליכי עיבוד, עד שהפך לראוי להזרקה לרקמות הגוף ועם מעט תופעות לוואי. יש להזריק כל פעם מעט ממנו, בכדי להימנע מיצירת גושים במקום ההזרקה.

באם מעוניינים בעיבוי שפתיים נוסף, לאחר זמן-מה, יש להזריק רק את אותו סוג סיליקון, היות והגוף עלול ליצור תגובה לגוף זר בכל הזרקת חומר שונה באותו איבר.

עקב תופעות לוואי אפשריות, ותוצאות לא תמיד טבעיות, אינני ממליץ על הזרקת סיליקון לשפתיים.

חומרי מילוי נספגים מתבססים על חומרים טבעיים הקיימים בגוף ושייכים אליו. הגוף מזהה אותם כשלו ואף מפרק אותם בתהליכים טבעיים. אין חומרים אלו יוצרים תגובה אלרגית, ורק לעתים רחוקות ביותר גורמים לתגובה דלקתית.

הסיכון לזיהומים בהזרקתם שואף לאפס.

חומר המילוי הנפוץ ביותר בקבוצה זו הינו חומצה היאלורונית (מצויה בחומרי מילוי דוגמת רסטילן, פרלן, תיאוסיאל, ג'ובידרם).

חומר זה הינו אחד מאבני הבניין החשובות של הרקמה הרכה בגופנו, ומצוי בכל אחד מאיתנו באופן טבעי.

חומר מילוי נוסף הינו קולגן מעובד, הקיים בכל רקמה בגוף (מצוי בחומר המילוי אבולנס).

משך האפקט של כל חומרי המילוי הינו כשנה, והינו הפיך לחלוטין.

חומרים אלה ידידותיים לגופנו, וניתן להזריקם פעם אחר פעם, או לשנות את החומר ללא חשש מתגובה לג

מילוי שפתיים מתבצע במסגרת מרפאה, במשך מספר מפגשים.

החומר מוזרק נקודתית, בצורת כדורונים קטנים, למקטעי כל שפה, הזקוקים לעיבוי.
בדרך כלל השפה העליונה היא הנזקקת לעיבוי. התחתונה, עקב מבנה הלסת וכוח המשיכה נשמטת כלפי מטה ובולטת יותר מהעליונה.

עם סיום הפעולה, אזור המילוי עובר עיסוי, למטרת עיצוב החומר שבתוכו.

ניתן לקרר את המקום למספר שעות, בכדי להקטין את שטפי הדם והבצקות המקומיים.

לא מומלץ לבצע פעילות גופנית מאומצת באותו היום, ולמחרת היום ניתן לחזור לשיגרה מלאה.

במהלך הימים הראשונים, לאחר עיצוב השפתיים, ייתכנו שטפי דם, אודם, גירוי מקומי, נפיחות ואף היווצרות זמנית של גושים באתרי ההזרקה.

עליך לזכור, כי התוצאה של עיבוי השפתיים תראה רק לאחר מספר ימים, היות והחומר המוחדר גורם בצקות ונפיחות.

סיבוכי עיצוב שפתיים נדירים מאד. במידה ויש, הם כוללים: דימום או שטפי דם נרחבים, זיהום והתפרצות הרפס עורי.

סיבוך נדיר ביותר הינו הופעת גושים.

סגירת תפריט